Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 17b
חֲדָא אַמְּצוֹרָע עָנִי וּמַדִּירוֹ עָנִי, וַחֲדָא לְמַעוֹטֵי מְצוֹרָע עָשִׁיר וּמַדִּירוֹ עָנִי.
Traduction
The Gemara explains: The mishna states two different principles with regard to one who vows to provide the offering of a leper on behalf of another. One principle applies to a destitute leper for whom another destitute person takes a vow to provide his offering. In that case, he provides the offering of the destitute. And the one other principle, i.e., the statement that the halakha is different in the case of offerings, serves to exclude the case of a wealthy leper for whom a destitute person takes a vow to provide his offering. In that situation, although the one who took the vow is destitute, he must provide the offering of a wealthy person.
Rachi non traduit
ומשני חדא אמצורע עני ומדירו עני וחדא למעוטי מצורע עשיר ומדירו עני. כלומר ודאי חדא מהנך מילי דמתני' דהיינו הך דקתני אם היה מצורע עני מביא קרבן עני ודאי במדירו עני קמיירי וכדאוקימנא ומאידך מילתא נפקא לן דבקרבנות אינו כן דקתני אם היה מצורע עשיר מביא קרבן עשיר ואע''ג דמדירו עני והיינו למעוטי מדיר מדין ערכין דלא אזלינן בתר נודר:
סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִיתְרַבּוֹ, אִיתְרַבּוֹ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara explains why this last ruling is necessary. It might enter your mind to say: Since the destitute were included in the verse: ''And his means do not suffice,'' with regard to the leniency which allows them to bring the offering of the destitute when taking vows to provide for destitute lepers, they should likewise be included in this leniency when providing for all lepers, even wealthy ones. Consequently, the tanna teaches us that this leniency does not apply when the lepers are wealthy.
Rachi non traduit
ס''ד אמינא כו'. כלומר ואיצטריך לאשמועינן אבל בקרבנות אינו כן לאשמועינן דהיכא דמצורע עשיר ומדירו עני מביא קרבן עשיר דסד''א הואיל ואיתרבי נודר מואין ידו משגת דחס רחמנא עליה כי הוי איהו עני ומצורע עני אתרבי נמי אפילו היכא דמצורע עשיר הואיל והוא עני קמ''ל. לי נראה ועיקר דה''ג אם כן מאי אבל בקרבנות אינו כן אחדא אמצורע עשיר ומדירו עני סד''א כו' ואני שמעתיה כמות שהיא כתובה בספרים ופירושה כמו שפירשתיה ואין כן שיטת הש''ס:
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּעֲרָכִין, עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר ''אִם דַּל הוּא''.
Traduction
Similarly, it is taught in a baraita: Since we find with regard to valuations that a destitute person who valuated a wealthy person gives the valuation in accordance with the means of a destitute person, one might have thought that in this case, where one takes a vow to provide the offering of a wealthy leper, the halakha is also so. Consequently, the verse states: ''And if he is poor,'' from which it is derived that the offering of the destitute leper is brought only when the leper himself is destitute.
Rachi non traduit
יכול אף זה כן. עני שאמר קרבן מצורע עשיר זה עלי:
אם דל הוא. חס רחמנא עליה ולא על מדירו:
Tossefoth non traduit
לפי שמצינו בערכין. תימה בלאו הני טעמא דמצינו בערכין הל''ל גבי מצורע דעני שאמר קרבן מצורע עלי נותן ערך עני מריבויא דאין ידו משגת לרבות את הנודר כדדריש לעיל ויש לומר דמכל מקום אי לא אשכחן בערכין כה''ג לא הוה לן למידרש עני שהעריך את העשיר מריבויא דקרא אם אין ידו משגת:
וּלְרַבִּי, דְּאָמַר: ''אוֹמֵר אֲנִי אַף בַּעֲרָכִין כֵּן'' — אַלְמָא אָמַר: בָּתַר חִיּוּבָא דְּגַבְרָא אָזְלִינַן, וְהָא לָא צְרִיכָא קְרָא לְמַעוֹטֵי הוּא, לְמַעוֹטֵי מַאי?
Traduction
The Gemara objects: But according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, this is difficult. As he says in the mishna: I say even with regard to valuations it is so, i.e., that if a wealthy person said: It is incumbent upon me to donate my valuation, and a destitute person heard him and said: It is incumbent upon me to donate that which he said, then the destitute person gives the valuation of a wealthy person. Evidently, Rabbi Yehuda HaNasi says: We follow the obligation of the original person valuated, even with regard to valuations. And if so, then the reasoning stated in the aforementioned baraita does not apply, and therefore a verse is not necessary to exclude a destitute person who takes a vow to provide a wealthy leper’s offering from having the leniency of bringing the offering of a destitute leper. Consequently, when the verse specifies: ''And if he is poor,'' this serves to exclude what?
Rachi non traduit
ולרבי דאמר אף בערכין כן. דאי הוי עשיר מחוייב ערך ואמר עני מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר אלמא בתר חיובא דגברא דנערך אזלינן היכא דהוא חייב כלום דומיא דמצורע והא דמצורע עשיר ומדירו עני לא צריכא למעוטי דמערכין נפקא לן דמייתי בעשירות:
לְמַעוֹטֵי מְצוֹרָע עָנִי וּמַדִּירוֹ עָשִׁיר, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי: ''בָּתַר חִיּוּבָא דְּגַבְרָא אָזְלִינַן'', קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara explains: The verse serves to exclude the case of a destitute leper for whom a wealthy person takes a vow. In that case, it might enter your mind to say that since Rabbi Yehuda HaNasi says: We follow the obligation of the original person specified as the subject of the vow, therefore the wealthy person brings only the offering of the destitute leper. Consequently, the exclusion from the verse: ''And if he is poor,'' teaches us that in this case he brings the offering of a wealthy individual, not that of the destitute leper.
Rachi non traduit
למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר. דמייתי בעשירות ולרבנן לא איצטריך למעוטי דהואיל דבערכין אזלינן בתר נודר במצורע נמי אזלינן בתר נודר אבל לרבי איצטריך להכי:
Tossefoth non traduit
הכא נמי בתר חיובא דגברא [אזלינן] קמ''ל. והקשה רבינו אלחנן כיון דאמרי' נמי אליבא דרבי מצורע עני שמדירו עשיר אזלינן בתר חיובא דגברא אי לאו מיעוטא דקרא אם כן בערכין נמי נימא כן דאם אמר עני ערכי עלי ושמע עשיר ואמר מה שאמר זה עלי נותן ערך עני כיון דאין לנו מקרא למעט דלא אזלינן בתר חיובא דגברא התם ותירץ רבינו אלחנן דשאני גבי מצורע דאית לן למימר דאזלינן בתר חיובא דגברא אי לאו קרא דממעט ליה כיון שאינו נודר אלא קרבן המצורע דוקא אבל גבי ערכין דאמר העשיר מה שאמר זה העני עלי פשיטא [דלא] אזלינן בתר חיובא דגברא שהרי אם לא היה העני חייב כלום אלא שאמר העשיר ערך פלוני עלי היה נותן ערך עשיר וכל שכן אם נתחייב (קרבן) אין לנו לגרעו לעשיר ליתן ערך עני:
מַתְנִי' הָיָה עָנִי וְהֶעֱשִׁיר, עָשִׁיר וְהֶעֱנִי — נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עָנִי וְהֶעֱשִׁיר וְחָזַר וְהֶעֱנִי — נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר.
Traduction
MISHNA: If when one took a vow of valuation he was destitute and he became wealthy, or if he was wealthy and became destitute, he gives the valuation in accordance with the means of a wealthy person. Rabbi Yehuda says: This is the halakha not only in a case where one was wealthy either at the time he took the vow or at the time of payment; even if when one took a vow of valuation he was destitute and he became wealthy and again became destitute, he gives the valuation in accordance with the means of a wealthy person.
Rachi non traduit
מתני' היה עני והעשיר. קודם נתינה או עשיר והעני קודם נתינה נותן ערך עשיר:
אֲבָל בַּקָּרְבָּנוֹת אֵינוֹ כֵּן, אֲפִילּוּ מֵת אָבִיו וְהִנִּיחַ לוֹ רִיבּוֹא, אוֹ סְפִינָתוֹ בַּיָּם וּבָאָה לוֹ בְּרִבּוֹאוֹת — אֵין לַהֶקְדֵּשׁ בָּהּ כְּלוּם.
Traduction
But with regard to the offerings of a leper that is not so, as the offerings that one brings are determined by his status at the time he brings them. Even if it is common knowledge that his father died and left him an inheritance of ten thousand dinars, or that his ship is at sea and merchandise valued at ten thousand dinars is coming into his possession, the Temple treasury has no share in it. His payment is determined solely by his present situation.
Rachi non traduit
אבל בקרבנות אינו כן. שאם היה מצורע עשיר והעני או עני והעשיר הכל הולך אחר הבאת קרבנותיו כדאמר בברייתא בגמ' מצורע שהביא קרבנותיו כו' טעמא דאיקבע בקרא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל מדברי כולן נלמד דבתר הבאת קרבנותיו אזלינן:
אפי' מת אביו כו'. אערכין קאי ומלתא באפי נפשיה היא. אפי' מת אביו של מעריך זה בשעה שהכהן מעריכו והניח לו ריבוא מנה או ספינתו כו'. ובגמ' מפרש לה:
Tossefoth non traduit
אבל בקרבנות [כו'] אפי' מת. אין לפרש הא בערכין אם מעריכו הכהן כשהוא עני ימתין עד שימות אביו שהיה עשיר ויתן ערך עשיר דהא אמר בתוספתא דערכין עני שהעריך עצמו אין אומרים לו יעשה מלאכה ויביא ערך עשיר אלא מוטב שיביא ערך עני ואל יביא ערך עשיר לאחר זמן אלמא משמע שאין ממתינין אלא הכי פירושו אפילו מת אביו שהיה גוסס כדמוקי לה בגמ' דקרבן מצורע אם היה אביו גוסס בשעת הבאת חטאת וקודם שהספיק להביא קרבנות מת אביו אין להקדש בהן כלום [אבל בערכין אינו כן] כיון שלא מעריכו הכהן בעניו לתת סלע ועד לא גמר לתת סלע מת אביו והעשיר נותן ערך עשיר אך קשה מאי האי דפריך בגמ' פשיטא והא הרבה אתא לאשמועינן שאם מת אביו קודם שהספיק להביא קרבנותיו והעשיר אין להקדש בהם כלום ויש לומר דקאי אמילתיה דרבי יהודה דאמר עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר אבל בקרבנות מת אביו כגון שהיה גוסס כדמוקי ליה כגון שהיה מתחלה עשיר והעני ועתה קרוב הוא להיות עשיר מירושת אביו אפי' הכי אין להקדש בהן כלום ופריך בגמ' פשיטא דאין להקדש בהן כלום כיון שלא היה לו אותו ממון מעולם:
גְּמָ' עָנִי וְהֶעֱשִׁיר — ''אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר''. עָשִׁיר וְהֶעֱנִי — ''עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג''.
Traduction
GEMARA: The mishna teaches: If he was destitute when he took the oath and he became wealthy, he gives the valuation appropriate for a wealthy individual. The Gemara explains that this is derived from the verse: ''According to the means of him who vowed shall the priest valuate him'' (Leviticus 27:8), and in this case he had the means of a wealthy individual when he was ready to give the donation. The mishna further teaches that one who was wealthy and became destitute also gives the valuation as though he was wealthy. The Gemara explains that this is derived from the beginning of the same verse: ''According to [al pi] the means of him who vowed shall the priest valuate him.'' The phrase al pi serves to emphasize the moment when the person uttered the vow with his mouth [peh], and at that moment he was wealthy.
Rachi non traduit
גמ' עשיר והעני אשר תשיג יד הנודר. דמשמע בתר שעת נדר אזלינן:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָנִי וְהֶעֱשִׁיר וְחָזַר וְהֶעֱנִי — נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ''וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ'' — עַד שֶׁיְּהֵא בְּמָכוּתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ.
Traduction
§ The mishna teaches that Rabbi Yehuda says: Even if one made a valuation when he was destitute and he became wealthy and again became destitute, he gives the valuation according to the means of a wealthy person. The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Yehuda? The verse states: ''But if he is too poor for your valuation'' (Leviticus 27:8). The word order serves to emphasize ''he,'' which indicates that he is considered poor only if he remains in his state of poverty from his beginning until his end of involvement with the vow.
אֶלָּא מֵעַתָּה, וְאִם ''דַּל הוּא'', הָכִי נָמֵי עַד שֶׁיְּהֵא בְּדַלּוּתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ!
Traduction
The Gemara objects: If that is so, then when the verse similarly states with regard to a destitute leper: ''And if he is poor'' (Leviticus 14:21), so too, Rabbi Yehuda should maintain that he is considered poor only if he is in his state of poverty from his beginning until his end of bringing the leper’s offering, but if he was wealthy in between he should be obligated to bring the offering of a wealthy individual, even if he is now poor.
וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתְנַן: מְצוֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו עָנִי וְהֶעֱשִׁיר, עָשִׁיר וְהֶעֱנִי — הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
And if you would say that indeed, this is the halakha, but didn’t we learn in a mishna (Nega’im 14:11): With regard to a leper who brought his offerings when he was destitute, and subsequently became wealthy, or he brought his offerings when he was wealthy and then became destitute, everything follows the sin offering that the leper brings. If he was wealthy when he brought the sin offering he brings the burnt offering of a wealthy individual; if he was destitute when he brought the sin offering he brings the burnt offering of a destitute individual. This is the statement of Rabbi Shimon.
Rachi non traduit
שהביא קרבנותיו. קצת קרבנותיו:
הכל הולך אחר חטאת. אם הביא חטאת בהמה בעשירות מביא נמי עולת בהמה ואם הביא חטאת העוף בעניות אע''פ שהעשיר מביא נמי עולה בעניות:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר אָשָׁם, וְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר צִפֳּרִים!
Traduction
Rabbi Yehuda says: Everything, i.e., the sin offering and the burnt offering, follows his status at the time the leper’s guilt offering is brought. And it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Everything follows the offering of the birds, which are brought by the leper seven days earlier as part of his purification process. Clearly, everyone agrees that one brings the offerings of the destitute even if he is not destitute from the beginning until the end of the process.
Rachi non traduit
אחר צפורין. שתי צפורין חיות שהוא מביא לצורך הזאה קודם תגלחת אם בשעה שהזו עליו הוי עני מביא בעניות קרבנותיו ואם באותה שעה היה עשיר מביא כל קרבנותיו בעשירות:
הָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: וּשְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, ''אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטָהֳרָתוֹ''. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: דָּבָר הַמְכַפֵּר, מַאי נִיהוּ — חַטָּאת.
Traduction
The Gemara explains: It was stated with regard to this dispute that Rav Yehuda says that Rav says: And all three of these tanna’im derived their opinions from one verse, which deals with the destitute leper: ''This is the law of him in whom is the mark of leprosy, whose means do not suffice for that which pertains to his purification'' (Leviticus 14:32). Rabbi Shimon holds: The individual’s status depends on an item that atones, and what is it? The sin offering.
Rachi non traduit
מקרא אחד דרשו. דגזירת הכתוב היא:
דבר המכפר. דהכי כתיב במצורע עני (ויקרא י''ד:ל''ב) וכפר עליו הכהן וסמיך ליה האי קרא דזאת תורת אשר בו נגע צרעת וגו' דמשמע אשר לא תשיג ידו בשעת כפרה יהא לו תורה זו של דלות ואף על פי שהשיגה ידו אחר כך:
וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: דָּבָר הַמַּכְשִׁיר, וּמַאי נִיהוּ — אָשָׁם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר: הַגּוֹרֵם לוֹ טָהֳרָה, וּמַאי נִיהוּ — צִיפֳּרִים.
Traduction
And Rabbi Yehuda holds: His status depends on an item that renders him fit to enter the Temple and eat consecrated food, and what is it? The guilt offering. Rabbi Eliezer ben Ya’akov holds: His status depends on that which causes him ritual purity, and what is it? The sacrificial birds, as the rite of the birds partially purifies him and enables him to bring the rest of his offerings and to complete his purification process. If so, in the particular case of a leper bringing his own offerings, it is a Torah edict that one does not need to be destitute throughout the entire process, which is why, with regard to one who takes a vow to bring the offerings of a leper, Rabbi Yehuda does not derive from the verse: ''And if he is poor,'' that he is considered poor only if he is in a state of poverty from the beginning, i.e., when he takes the vow, until the end, i.e., when he fulfills it.
Rachi non traduit
דבר המכשיר. דהכי משמע אשר לא תשיג ידו בשעת טהרה תהא לו תורת עניות וטהרה זהו אשם המכשירו לבא במקדש ולאכול בקדשים שמדם האשם הוא נותן על בהונות ותנוך אזנים:
צפרין גורמין לו טהרה שכל זמן שאינו מביא צפרין אינו יכול לגלח:
Tossefoth non traduit
רבי יהודה סבר דבר המכשירו ומאי ניהו אשם. וא''ת האמר לקמן פר' האומר משקלי עלי (ערכין דף כא.) (ובפרק שלישי דנזיר) (דף יט) כשם שחטאתו ואשמו מעכבת כך עולתו מעכבת חטאת ועולה הא לא מכשיר כי אם אשם וי''ל דהא ודאי כולהו מעכבי לאכול בקדשים דהא בחטאת שייכא ביה כפרה יותר מאשם שהרי אשם אין כל עיקרו אלא להכשיר את המצורע שהוא מזין עליו [ועל] הבהונות מדם האשם לכך קרי ליה דבר המכשירו:
וְאֶלָּא ''הוּא'' לְמָה לִי? לְרַבִּי — כִּדְאִית לֵיהּ, וּלְרַבָּנַן — כִּדְאִית לְהוּ.
Traduction
But in that case why do I need the exclusion in the verse: ''And if he is poor''? The Gemara answers: According to Rabbi Yehuda HaNasi, it is necessary in accordance with his opinion stated earlier, that it serves to exclude a wealthy individual who vows to provide the offering of a destitute leper, i.e., he must bring the offering of a wealthy individual. And according to the Rabbis, it is necessary in accordance with their opinion, that it serves to exclude a destitute individual who vows to provide the offering of the wealthy leper, and he must bring the offering of a wealthy individual.
Rachi non traduit
לרבי כדאית ליה כו'. כדדרשינן לעיל:
אֶלָּא מֵעַתָּה, ''וְהוּא עַד'', עַד שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ!
Traduction
The Gemara objects: If that is so, that Rabbi Yehuda maintains that the phrase: ''And if he is poor,'' teaches that one is classified as destitute only if he is destitute from beginning to end, he should similarly derive from a verse that deals with testimony: ''And he is a witness, whether he has seen or known, if he does not utter it, then he shall bear his iniquity'' (Leviticus 5:1), that this applies only if the witness is fit to testify from his beginning, when he obtained the information about which he is testifying, until his end, when he testifies.
וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָא תַּנְיָא: הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ בְּעֵדוּת עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ, וְנַעֲשָׂה חֲתָנוֹ, פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ, פָּתוּחַ וְנִסְתַּמֵּא, שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטָּה — הֲרֵי זֶה פָּסוּל. אֲבָל הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ, וְנַעֲשָׂה חֲתָנוֹ,
Traduction
And if you would say that indeed, that is the halakha with regard to the qualification of a witness, but isn’t it taught in a baraita: If someone knew testimony about another before he, the one who knew the testimony, became the other’s son-in-law, and then he became his son-in-law; or when he was able to hear, and then he became a deaf-mute; or when he could see, and he subsequently became blind; or while he was halakhically competent, and he then became an imbecile; in all these cases, he is disqualified from testifying. But if someone knew testimony about another before he became his son-in-law, and he then became his son-in-law,
Rachi non traduit
סומא פסול לעדות דבעינן או ראה:
Tossefoth non traduit
עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו (ונעשה חתנו) ואח''כ מתה בתו כשר. מיירי בשאין בנים לבתו כיון דמוקמי' ליה הכא כר''י דאית ליה לר''י (סנהדרין כז:) היה חתנו ומתה בתו אם יש לה בנים הימנו הרי זה קרוב אבל אם אין לו בנים אין זה קרוב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source